צרעה מזרחית ( דבור)

ממשק משולב למניעת מפגעי מזיקים (IPM) לעומת הדברה רגילה

Ipm הוא "ממשק משולב למניעת מפגעי מזקים" או בקיצור "ממשק משולב " , שיטה זאת הפכה לפופולארית בשוק ההדברה בארץ ובעולם עקב היותה שיטה מושכלת וידידותי יותר לאדם ולסביבה .

במאמר שלפנינו , נלנמד מה הוא IPM ( ממשק משולב ) , מה מטרתו , כיצד הוא עובד , במה הוא שונה מהדברה רגילה , האם הוא טוב יותר , מהמטרה שעומדת מאחוריו וממה הוא מורכב.

מה זה IPM ולמה כדי לשלב שיטה זאת :

ה-IPM ( ממשק משולב ) משאיר את פעולת הדברה בקצה, ומשלב מס' פעולות טרם הדברה כדלקמן :

מניעה וסינטציה , ניטור , הסברה, קביעת סף לפעולה , שימוש באמצעים ידידותים לסביבה ורק כמוצא אחרון את פעולת ההדברה , כלומר אם נצטרך להדביר מכרסמים , את הנחת הרעלים בתיבות האכלה שהיא פעולה הדברתית לכל דבר ועניין נשאיר בקצה וננסה להבין מה הגורם שהביא את אותם מכרסמים לאזור מחייתו של האדם וכיצד ניתן למנוע את הופעתם.

כלשב ראשון נתחיל במניעה וסינטציה וננסה למנוע את כניסת המזיק לתחום מחייתו של האדם , לדוגמא אם מדובר במכרסמים נדאג לפנות ג'אנק מהחצר או הבניין המשותף , נטפל בגינה באופן סדיר ונדאג לטפל בעשייבה שוטה שמהווה בית גידול נהדר למכרסמים תברואים כגון , חולדת חוף , חולדה מצויה ועכבר הבית.

דוגמא נוספת היא יתושים , כושר התרבותם עולה משמעותית כאשר יש בסביבתינו מים עומדים ומאפשרים להם בית גידול נוח .

לאחר שיבצענו את פעולות המניעה ובכל זאת נתקלנו במזיקים בסביבת מחייתינו , נעבור לניטור , ניטור הוא כלי מקדים של איסוף מידע על אותו מזיק , ננסה ללכוד ממנו מס' פרטים או לחילופין עדויות לקייומו בשטח בכדי לדעת אם מה עלינו להתמודד ולתכנן את הטיפול הנכון בהתאם למזיק .

בשלב זה כדי ורצוי לבצע פעולות הסברה וכחלק מתפקידו של המדביר הוא יפרט מה הוא המזיק, מה המפגעים שהוא יכול לגרום ומה היא תוכנית העבודה והשלכותיה.

כשלב אחרון לפני הדברה הסופית ינסה המדביר או חברת ההדברה למשוך את המזיק ללא שימוש ברעלים , לדוגמא שימוש בפרומנים בעשים ( פרפרים ) לדוגמא , השימוש בפרומון הוא ידידותי לסביבה ולאדם והוא גורם משיכה מצוין למס' רב של חרקים .

וכמוצא אחרון לאחר שעברנו על כל השלבים בקפידה נבחר בשיטת הדברה הרצויה בהתאם לתכנית שנבנתה מראש .

אז במה שונה IPM מהדברה רגילה?

  1. גישה – הדברה רגילה מתמקדת במזיק בודד בעוד שבממשק משולב מתקדמים באוכלוסיית המזיק והקשר שלו עם המבנה .
  2. מידע – איסוף מידע קצר וממוקד בהדרבה רגילה לעומת איסוף מידע ארוך הכולל את הכרת המזיק והביולוגיה שלו .
  3. שיטות – שימוש בשיטה אחת ( יישום חומר הדברה ) לעומת שימוש במספר שיטות בצורה מדורגת וגם במקביל .
  4. סביבה – נזק לסביבה עקב פעולות קצרות ולא מושכלת בשונה לגמרי משטית ה"ממשק משולב ".
  5. אפקטיביות – קצרה וקלנדרית לעומת מניעה ארוכת טווח ופעולות מקדימות .

עולם הדברה בארץ ובעולם משנה מגמה ונעשה ידידותי לסביבה ולאדם , חשוב שנדע מה הם הגישות השונות , מה גורם למזיק להגיע אלינו והאם ישנם פעולות ברמה האישית שאנו יכולים לעשות , כדאי להיעזר במדביר מורשה ולהיוועץ עמו על דרכי טיפול ומניעה טרם ביצוע ההדברה הלכה למעשה .